חיפוש באתר
 חפש
 

 
 
 
 
דף הבית >> התמחות בניאונטולוגיה
 
מתמחים ומועמדים להתמחות בניאונטולוגיה מוזמנים לקרוא את ההנחיות הבאות שפורסמו על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל: הנמועצה המדעית.

   קריטריונים להכרה במחלקה / יחידה לצורך התמחות בניאונטולוגיה

  תוכנית ההתמחות בניאונטולוגיה (סילאבוס)
 

 
קריטריונים להכרה במחלקה / יחידה לצורך התמחות בניאונטולוגיה

במחלקה/יחידה 2 מומחים בניאונטולוגיה במשרה מלאה כל אחד מהם, כאשר אחד מהם הינו מנהל המחלקה/יחידה.
 
     פעילות המחלקה / יחידה (על פי נתונים שנתיים)
 
      א.  2500 לידות לפחות.
 
      ב.    25 יילודים לפחות במשקל לידה נמוך מ- 1500 גרם.
 
      ג.    36 יילודים מונשמים (מעל 24 שעות) לפחות.
 
 
     מכשור רפואי מחלקתי
 
           4  עמדות טיפול נמרץ מלא הכוללות כל אחת:
 
                 א.    ניטור קרדיורספירטורי
             
      ב.    ניטור לחץ דם חודרני ולא חודרני
 
      ג.    ניטור חמצון ע"י PULSE OXIMETER ו/או 2TCPO
 
      ד.   מכשיר הנשמה
 
 
     ציוד מחלקתי (יכול להיות בשיתוף עם מחלקות אחרות)
 
      א.   MOBILE X RAY UNIT + טכנאי 24 שעות בבניין
 
      ב. CRANIAL U/S    
 
      ג.    ECHO DOPPLER
 
           ד.    BLOOD GAS ANALYSER   (במידה שהמכשיר אינו נמצא בתוך המחלקה
 
                  דרוש שירות 24 שעות ביממה).
 
 
 
 
     שירותי מעבדות (24 שעות ביממה)
 
     א.   בנק הדם
 
     ב.   המטולוגיה
 
ג.    ביוכימיה
 
 
5.         מחלקות נוספות, מקצועות-על ויועצים החייבים להימצא בביה"ח
א.  מחלקת ילדים מוכרת למטרת התמחות ברפואת ילדים.

ב.  מחלקת נשים ויולדות מוכרת למטרת התמחות בגניקולוגיה ויילוד.
 
 ג.    מחלקה/יחידה לכירורגיה פדיאטרית עם כירורג ילדים מומחה המנתח במקום.
 
 ד.    שרות קרדיולוגי פדיאטרי עם רופא שעיסוקו העיקרי בכך.
 
ה.  מרפאת מעקב יילודים ופגים בצמידות למכון להתפתחות הילד.
 
 
 
 פעילות אקדמית
 
 א. דיונים מחלקתיים שבועיים.
 
ב. מועדון עיתונות.
 
ג. פגישות תמותה סב לידתית פרינאטלית קבועות עם מח' יולדות ומכון לפתולוגיה.
 
ד. ספריה מחלקתית, המכילה את ספרי הלימוד העדכניים וכתבי עת חשובים בניאונטולוגיה ובמקצועות הקשורים אליה ו/או קשר למקורות מידע אלקטרוני.
 
________________
 
קריט' ניאונטולוגיה
 
אפריל 2006 
 


ההסתדרות הרפואית בישראל
המועצה המדעית
 
 סילבוס להתמחות בניאונטולוגיה
 
א. תוכנית ההתמחות (מתוקן ובתוקף למי שהחל התמחותו משנת 2011 ואילך)
 
תואר מומחה ברפואת ילדים.
 
½ 2 שנים, מהן:
שנתיים בטיפול מיוחד ביילוד, מהם 3 חודשים מרפאת מעקב יילודים – חובה.
6 חודשים במחלקת יילודים – חובה.
 
 
ב. פירוט הידע הנדרש
תואר מומחה ברפואת ילדים הוא הבסיס להתמחות ברפואת היילוד.
השילוב של עבודה ולימוד ביחידות השונות החל מהריון רב-סיכון וכלה ביחידה לטיפול נמרץ ביילוד ובפג, מיועד להביא את המועמד לתואר ניאונטולוג ועליו לענות על הדרישות הבאות:
 
1.      שליטה במידע על תהליכים פתופיזיולוגיים, ביטויים קליניים, דרכי אבחון וטיפול במחלות העובר והיילוד.
2.      מיומנות בפעולות אבחנתיות וטיפוליות כפי שתפורטנה להלן.
3.      כושר ניתוח, שיפוט ויכולת החלטה, שיאפשרו למתמחה לשמש כיועץ למחלות הילוד למוסדות אשפוז ושירותים קהילתיים, למלא תפקיד של מדריך ואחראי על תפקוד רופאים זוטרים או סטודנטים.
4.      יכולת לעבוד בשיתוף פעולה עם יועצים במקצועות-על ומכונים, תוך הבנת היתרונות והמגבלות של פעולות אבחנתיות וטיפוליות, הפגנת יכולת שיפוט בררני של המידע לשם קבלת החלטות לגבי החולה שבתחום אחריותו.
5.      יכולת לזהות בעיות נדירות ולהתמודד איתן, תוך התעמקות בספרות והפעלה נכונה של אמצעים אבחנתיים וטיפוליים.
6.      בקיאות בספרות השוטפת, תוך התעדכנות מתמדת בחידושים ברפואת היילוד.
 
 
ג. חובות המתמחה ודרכי הלימוד
תוכנית ההתמחות תכלול את נושאי הלימוד הבאים בתקופות ההתמחות השונות:
 
15 חודשים ביחידה לטיפול נמרץ ביילוד ופג:
 
1.      הפיזיולוגיה והפתולוגיה של העובר, הפג והיילוד לפי גיל ההריון.
2.      הפרעות במערכות הגוף השונות הדורשות טיפול נמרץ ומיוחד – נשימה, לב , מערכת עצבים מרכזית, דרכי העיכול ובעיות מטבוליות.
3.      טיפול נמרץ ביילוד ובפג – שיטות הנשמה, ניטור והחייאה.
4.      מאזן חומצה – בסיס.
5.      מאזן נוזלים ואלקטרוליטים.
6.      הזנת היילוד והפג בבריאות ובמחלה, הזנה תוך רחמית.
7.      סיבוכי טיפול נמרץ – כגון רטינופתיה של פגות וברונכופולמונרי דיפלזיה.
8.      מומי לב מולדים – אבחון וטיפול.
9.      תשניק היילוד.
10. מצבי חירום ניתוחיים ( כגון NEC חסימת מעיים , נצור ושט-קנה, קיצור מעי ) אבחון וטיפול הקדם והאחר ניתוחי.
11. הפרעות נוירולוגיות ונוירוכירוגיות ( כגון: פרכוסים , דימום תוך מוחי, הידרוצפלוס, מיאלומנינגוצלה ).
12. מחלות זיהומיות, ספסיס של היילוד, זיהומים נוזוקומילאים.
13. רדיולוגיה של היילוד והפג, אולטרה-סונוגרפיה של המח.
14. שיטות העברת יילודים בסיכון גבוה.
15. אפדימיולוגיה – תמותת סב- לידתית לפי משקל לידה, גיל הריון מחלות וסיבוכים, תכנון שירותים ניאונטליים.
16. יחסי גומלין פג-הורה, יילוד עם מחלה כרונית והתגובה למוות.
 
 
3 חודשים בפרינטולוגיה: מיילדות, חדר לידה והריון רב- סיכון:
 
1.      גדילה והתפתחות תוך- רחמית.
2.      מי השפיר והשליה.
3.      זיהומים תוך רחמיים.
4.      מחלות האם והשפעתן על העובר ( כגון: סכרת, יתר לחץ דם ).
5.      הריון בר- סיכון גבוה והשפעתו על העובר והיילוד.
6.      לידה תקינה ופתולוגית.
7.      מצב חירום סב – לידתיים.
8.      פגיעות ביילוד עקב הלידה.
9.      ניטור במשך ההריון וסב-לידתי.
10. הגישה להרדמה סב-לידתית והשפעתה על היילוד והפג.
11. אבחון תוך- רחמי וטיפול תוך- רחמי בעובר.
 
3 חודשים מרפאת מעקב פגים ויילודים או מרכז להתפתחות הילד:
 
1.      התפתחות וגדילה של יילודים ופגים בסיכון גבוה.
2.      הבעיות המיוחדות של אוכלוסיית היילודים עם מחלות כרוניות הנובעות מהתקופה הסב-לידתית.
3.      הגישה לטכניקות אבחון וטיפול בהפרעות התפתחותיות, כמו פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.
4.      השילוב עם שירותי המעקב והרפואה בקהילה.
 
6 חודשים ביחידת יילודים:
1.      היילוד הבריא והחולה: קבוצת סיכון, התינוק שנולד בטרם המועד או קטן לגיל ההריון וכדומה.
2.      תקופת המעבר מעובר ליילוד – ויסות החום והתאקלמות לסביבה החוץ רחמית.
3.      הזנת היילוד הבריא – הנקה ונוסחות מזון.
4.      הפרעות במערכת הגוף השונות: נשימה לב, כלי דם, עיכול, מערכת העצבים המרכזית, דרכי השתן והמין, דם, עיניים, עור ואורטופדיה.
5.      מומים מולדים – יעוץ גנטי.
6.      צהבת היילוד – אבחון וטיפול.
7.      הפרעות מטבוליות ואנדוקריניות ( כולל מערכות סריקה ).
8.      פרמקולוגיה והשפעות תרופתיות על העובר והיילוד, תרופות והנקה.
9.      אפדימיולוגיה – השפעות סביבתיות על היילוד ( עישון, כוהל, סמים ומרכיבים סביבתיים אחרים ).
10. יחסי גומלין הורה-יילוד, הגישה לתינוק בעל המום או החריג.
 
3 חודשים באחד מאלה:
גנטיקה רפואית, טיפול נמרץ ילדים, מחלות זיהומיות, מחלות ריאה ילדים, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, סיבוכי הריון, קרדיולוגית ילדים, רדיולוגית ילדים.
 
ד. אחריות המנהל בהקניית הידע:
בכל פעילותו במחלקה ובמרפאה יהיה המתמחה כפוף למנהל המחלקה או הרופא הבכיר שמונה על- ידי המנהל, אשר יהיו אחראים לכך שהמתמחה יקבל את האפשרות לרכוש את הידיעות הדרושות והם יעמדו לרשות המתמחה בכל עת בבצעו את הטיפולים השונים.
 
 
ה. השתתפות בפעילות מחלקתית, בין מחלקתית וארצית
 
על המתמחה להשתתף השתתפות קבועה ופעילה בכל תקופת התמחותו, בביקורים מודרכים במחלקה, פגישות צוות מחלקתיות ובין- מחלקתיות, פגישות קליניות ופתולוגיות בהן יציג מקרים עפ"י הוראות מנהל המחלקה.
פעילויות חובה:
 
·          פגישות צוות קליניות הצגות מקרים, דיונים.
·          פגישות על ספרות רפואית – מועדון ספרות.
·          פגישות סב- לידתיות – על תמותה ותחלואה סב-לידתית.
·          פגישות לדיון בתוצאות רנטגן, אולטרה-סאונד, צינתור הלב ופתולוגיה.
 
 
מנהל המחלקה יעודד את המתמחה להשתתף בקורסים ובכינוסים איזוריים וארציים בתחום מקצועו.
 
 ו. בחינות
 
ראה קובץ תקנות 4087 מיום 03.02.1980
 
 בחינה שלב א' – בחינה בכתב
 הבחינה בשלב א' תכלול 100 שאלות שיכסו באופן יחסי את רוב תחומי הניאונטולוגיה העיקריים על פי הסילבוס. בנוסף לשאלות על סמך הספרים בסילבוס יכולות להופיע שאלות מהעיתונים הרפואיים ומהקוקריין.
 
בחינה שלב ב'- בחינה בע"פ
 הבחינה בשלב ב' תעסוק בייחוד במקרים ממשיים בתחום מקצוע ההתמחות, שעליהם יצטרך המתמחה ליישם את ידיעותיו, מבחינת האבחון, מבחינת הטיפול ומבחינת ייעוץ מומחי במקצועו.
 
רשימת מיומנויות הנדרשות מנבחן לתואר ניאונטולוגיה:
 1. פעולות טיפוליות:
 
א.     החייאה- הכוללת אינטובציה אורלית, נזלית וסלקטיבית.
ב.      שיטות הנשמה מסייעת בטכניקות שונות.
ג.       ניקוז חזה אויר, פנאומופריקרד ופנאומופריטונאום.
ד.      צינתור עורקי וורידי-טבורי, היקפי – דרך העור ובחיתוך.
ה.      החלפת דם מלאה או חלקית.
ו.        הכרה והבנת מערכות הטיפול והניטור כגון: נשימה, לב, לחץ דם ומדידת חמצן ודו-תחמוצת הפחמן דרך העור.
 
2. פעולות אבחנתיות: גישה לא.ק.ג., לבדיקות על-קוליות של הגולגולת, לניטורים  
    פלוירולים, בטניים ומח עצם.
    לרינגוסקופיה ישירה ואינטובציה, ביופסיות שונות.
 
3. פענוח תוצאת בדיקות מעבדה והדמיה.
 
ז. רשימת ספרות מקצועית מומלצת
המתמחה ישלים ידיעותיו בקריאה בספרות ובעיתונות המקצועית,בהדרכת מנהל המחלקה או המורשה על ידו, אשר יכוון אותו בשימוש נאות ובניתוח הנתונים.

יש להתעדכן לפני הבחינה ברשימה של הספרות המומלצת באתר ההסתדרות הרפואית בישראל
 
רשימת ספרות מומלצת לבחינת שלב א' בניאונטולוגיה 2011
 
 

Textbook

Fanaroff & Martin, Neonatal Perinatal Medicine, 9th edition

 

Journals

שנתים אחרונות ועד יולי 2011 כולל
Neoreviews

Journal of Pediatrics

Pediatrics

New England Journal of Medicine

Archives of Diseases in Childhood (Fetal and Neonatal Edition)
 – שנה אחרונה ועד יולי 2011 כולל
 

NRP Guidelines

Cochrane collaboration review – Selected topics

  NO

     Postnatal steroids

      Patent ductus arteriosus

    Caffeine

    Hypothermia

   NEC

     IVH & hydrocephalus

   Room air resuscitation

   Non invasive ventilation

 


   חזור למעלה   |    מפת אתר  |   עיצוב אתרים עיצוב אתרים
לייבסיטי - בניית אתרים